ביאור ההפטרה שבת וראש חודש

הקשר לשבת וראש חודש

בהפטרה מדובר על ראש חודש ושבת ככתוב: "והיה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו" וזה מעין השבת שהוא גם ראש חודש.

תוכן ההפטרה

הנביא מוכיח את הרשעים ואומר: כה אמר ה' הרי השמים ושמי השמים לא יכלכלו אותי ואיזה בית אשר תבנו לי? אך עם כל זאת אני רוצה לשכון בתוככם כי אני אוהב אתכם, ולכן בחרתי בבית המקדש, ואתם מחללים אותו ע"י שאתם מביאים קרבנות גזולים, איך אפשר כדבר הזה.

דעו כי אני משגיח על השפלים והענוים, החרדים לשמוע את דברי. ואתם הרשעים גם כשזובחים לפני שוורים, הרי אני מעלה עליכם כאילו הרגתם אדם, וכשאתם זובחים "שה" נחשב לכם כאילו ערפתם כלב להקריבו לפני. וכשאתם מעלים מנחה, נחשב כאילו הקרבתם דם חזיר, כי אתם הולכים בדרך רעה ועובדים אלילים, לכן גם אני אתעלל בכם ואביא עליכם את הדברים הרעים שפחדתם מהם.

ואתם החרדים לדבר ה' הנה אחיכם שהיו שונאים אתכם הם יתביישו מאד, ואתם תשמחו בעת שיצא ה' להפרע מהגויים במלחמת גוג ומגוג, ובמהירות ישובו ישראל לארצם ויהיו לעם.

ידעו כל אלה שהתאבלו על ירושלים ישמחו וינוחמו ויתענגו על רוב טובה, וכל אלה שעבדו אלילים ואכלו שקצים ורמשים ימותו.

והגויים יביאו את ישראל מכל נדחיהם מנחה לה' ויושיבו אותם בארצם ויהיו קיימים לעד, וכל העמים מכל המקומות יעלו לירושלים להשתחוות לה' בשבתות ובחודשים.

ישעיה סו א' - כ"ד

א ֚כֹּה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הַשָּׁמַ֣יִם כִּסְאִ֔י הקב"ה מוכיח את ישראל ואומר להם, איני צריך למקדש שלכם (רש"י), כי כל זמן שמעשיכם רעים אין אני רוצה את הקרבנות ואי"צ למקדש (רד"ק), הרי השמים שם הוא כסא כבודי וְהָאָ֖רֶץ הֲדֹ֣ם רַגְלָ֑י סך הכל שרפרף לרגלי (רד"ק) אֵי_זֶ֥ה בַ֙יִת֙ מהו הבית אֲשֶׁ֣ר תִּבְנוּ_לִ֔י שיהיה טוב והגון לגדולתי (מ"ד) בחיצוניות וְאֵי_זֶ֥ה מָק֖וֹם מְנֽוּחָתִֽי[א] בפנימיות, שהרי לא יתקומם במקום וגם לא ינוח כי לא ינוע (מלבי"ם): ב וְאֶת_כָּל_ אֵ֙לֶּה֙ והרי את השמים והארץ (רש"י) וכל אשר בהם (רד"ק) יָדִ֣י עָשָׂ֔תָה[ב] כי הוא ציוה ויעמוד וַיִּֽהְי֥וּ כָל_אֵ֖לֶּה נְאֻם_יְהֹוָ֑ה במאמרי מתקיימים[ג]. ועם כל גדולתי וְאֶל_זֶ֣ה אַבִּ֔יט אֶל_עָנִי֙ וּנְכֵה_ושבור ושפל ר֔וּחַ וְחָרֵ֖ד עַל_דְּבָרִֽי הזריז לקיים את דברי אף שאינו מביא קרבנות (רד"ק): ג אמנם שׁוֹחֵ֨ט הַשּׁ֜וֹר לקרבן לאחר שגזלו (רש"י), א"נ כשמביא קרבן ואינו חוזר בתשובה נחשב לו כאילו מַכֵּה_אִ֗ישׁ הרג את הנפש זוֹבֵ֤חַ הַשֶּׂה֙ נחשב לו כאילו ע֣וֹרֵֽף כֶּ֔לֶב להקריבו לקרבן מַֽעֲלֵ֤ה מִנְחָה֙ כאילו מעלה דַּם_חֲזִ֔יר למזבח (רד"ק) מַזְכִּ֥יר לְבֹנָ֖ה המקטיר לבונה מְבָ֣רֵֽךְ אָ֑וֶן כאילו מקריב מנה שאינה הגונה גַּם_הֵ֗מָּה בָּֽחֲרוּ֙ מדעתם ובמתכוין בְּדַרְכֵיהֶ֔ם וּבְשִׁקּֽוּצֵיהֶ֖ם בשקץ ותעוב (מ"ד) נַפְשָׁ֥ם חָפֵֽצָה: ד לכן גַּם_אֲנִ֞י אנהג עמהם מדה כנגד מדה ואֶבְחַ֣ר בְּתַֽעֲלֻֽלֵיהֶ֗ם להתעלל וללהוג בהם (מצודות), וּמְגֽוּרֹתָם֙ וממה שהם מפחדים מאד (רש"י) אָבִ֣יא לָהֶ֔ם יַ֤עַן בעבור שקָרָ֙אתִי֙ להם לשוב בתשובה ע"י הנביאים וְאֵ֣ין עוֹנֶ֔ה ולא קיבלו (ת"י) דִּבַּ֖רְתִּי וְלֹ֣א שָׁמֵ֑עוּ וַיַּֽעֲשׂ֤וּ הָרַע֙ בְּעֵינַ֔י וּבַֽאֲשֶׁ֥ר ובדבר לֹֽא_חָפַ֖צְתִּי אני בָּחָֽרוּ הם (מ"ד): ה שִׁמְעוּ֙ דְּבַר_יְהֹוָ֔ה אתם הצדיקים הַֽחֲרֵדִ֖ים אֶל_דְּבָר֑וֹ[ה] הממהרים בחרדה להתקרב ולשמוע דבר ה' אָֽמְרוּ֩ אֲחֵיכֶ֨ם פושעי ישראל שהם שֹֽׂנְאֵיכֶ֜ם מְנַדֵּיכֶ֗ם המנדים אתכם שאומרים לכם לסור מהם לְמַ֤עַן שְׁמִי֙ יִכְבַּ֣ד יְהֹוָ֔ה בגדולתנו הקב"ה מתכבד, ולכן דעו לכם וְנִרְאֶ֥ה בְשִׂמְחַתְכֶ֖ם וְהֵ֥ם הפושעים יֵבֹֽשׁוּ בפורענות שתבוא עליהם (רש"י): ו אז לימות המשיח ק֤וֹל שָׁאוֹן֙ המייה ופחד יוצא מֵעִ֔יר ציון ק֖וֹל מֵֽהֵיכָ֑ל ה' ק֣וֹל יְהֹוָ֔ה מְשַׁלֵּ֥ם גְּמ֖וּל לְאֹֽיְבָֽיו הם גוג ומגוג (רש"י): ז בְּטֶ֥רֶם[ו] עוד לפני שתָּחִ֖יל יאחזוה צירי לידה לציון יָלָ֑דָה היא ילדה, כלומר יתקבצו בניה לתוכה (רש"י) בְּטֶ֨רֶם יָב֥וֹא חֵ֛בֶל לָ֖הּ אפילו ציר וצער אחד וְהִמְלִ֥יטָה זָכָֽר שהם בני ישראל שיבואו לארץ ישראל בגאולה בלי מלחמות וצרות: ח מִֽי_שָׁמַ֣ע כָּזֹ֗את פלא כזה מִ֤י רָאָה֙ כָּאֵ֔לֶּה הפלא הנעשה בציון הֲי֤וּחַל אֶ֙רֶץ֙ בְּי֣וֹם אֶחָ֔ד האם מעולם בא חיל ויולדה לכל נשי הארץ בפעם אחת אִם_יִוָּ֥לֵֽד גּ֖וֹי פַּ֣עַם אֶחָ֑ת האם מעולם נולדה אומה שלימה בפעם אחת כִּי_חָ֛לָה כי היו לה חבלי הלידה וגַּם_יָֽלְדָ֥ה צִיּ֖וֹן אֶת_בָּנֶֽיהָ בפעם אחת, כלומר כולם יצאו ממקום גלותם ברגע אחד ובאו לציון באין שטן ובאין פגע רע (מ"ד): ט הַֽאֲנִ֥י אַשְׁבִּ֛יר וְלֹ֥א אוֹלִ֖יד האם אני מושיב אשה על המשבר ולא אפתח רחמה שתלד (רש"י) יֹאמַ֣ר יְהֹוָ֑ה כן האם אביא לציון על המשבר במלחמת גוג ומגוג ולא אוליד אותה אִם_אֲנִ֧י הַמּוֹלִ֛יד וְעָצַ֖רְתִּי הרי אני הוא המוליד את הגאולה ואיך אעצור אותה אָמַ֥ר אֱלֹהָֽיִךְ אמר ה', ואיך אפסיק באמצע אלא בודאי אגמור לטובה כי הגדולה והכבוד יהיה לישראל לבדם (רד"ק): י אתם הבאים מהגלות שִׂמְח֧וּ אֶת_יְרֽוּשָׁלִַ֛ם[ז] בבואכם אליה וְגִ֥ילוּ בָ֖הּ כָּל_אֹֽהֲבֶ֑יהָ שִׂ֤ישׂוּ אִתָּהּ֙ מָשׂ֔וֹשׂ כָּל_הַמִּֽתְאַבְּלִ֖ים עָלֶֽיהָ[ח] בעת חורבנה (רד"ק): יא לאחר האבלות תראו בשמחתה[ט]. לְמַ֤עַן תִּֽינְקוּ֙ וּשְׂבַעְתֶּ֔ם מִשֹּׁ֖ד משַׁד תַּנְחֻמֶ֑יהָ לְמַ֧עַן תָּמֹ֛צּוּ ענין מציצה (מ"צ) וְהִתְעַנַּגְתֶּ֖ם מִזִּ֥יז כְּבוֹדָֽהּ ממחמד יקרה (ת"י): יב כִּֽי_כֹ֣ה| אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה הִנְנִ֣י נֹטֶֽה_אֵ֠לֶיהָ אטה אל ירושלים כְּנָהָ֨ר שָׁל֜וֹם שיהיה לה שלום הרבה כנהר וּכְנַ֧חַל שׁוֹטֵ֛ף כְּב֥וֹד גּוֹיִ֖ם וִֽינַקְתֶּ֑ם כל כבוד הגויים ועושרם אני אטה אותו שיבא אליכם כנחל שוטף ותאכלו כבוד גויים שלא יגעתם בו ותינקו ממנו כמו תינוק היונק מאין עמל (רד"ק, מ"ד) עַל_צַד֙ תִּנָּשֵׂ֔אוּ ואני אחזיק אתכם כתינוק וְעַל_בִּרְכַּ֖יִם תְּשָֽׁעֳשָֽׁעוּ וכן על הברכיים אשתעשע בכם (רש"י): יג כְּאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר אִמּ֖וֹ תְּנַֽחֲמֶ֑נּוּ[י] מצרה שעברה עליו כֵּ֤ן אָֽנֹכִי֙ אֲנַ֣חֶמְכֶ֔ם מצרת הגלות וּבִירֽוּשָׁלִַ֖ם תְּנֻחָֽמוּ כי שם תשכון השכינה עליכם (רש"י) והיא שבכתה לנחמכם: יד וּרְאִיתֶם֙[יא] את ירושלים בבנינה (מ"ד) וְשָׂ֣שׂ לִבְּכֶ֔ם וישמח לבכם וְעַצְמֽוֹתֵיכֶ֖ם כַּדֶּ֣שֶׁא תִפְרַ֑חְנָה השמחה והששון יפריחו עצמותיכם היפך מרוח נכאה תייבש גרם וְנֽוֹדְעָ֤ה יַד_יְהֹוָה֙ אֶת [עם]_עֲבָדָ֔יו בעשותו נקמותיו ונוראותיו ידעו עבדיו כח גבורתו (רש"י) [וזה יהיה במלחמת גוג ומגוג (רד"ק)] וְזָעַ֖ם אֶת_אֹֽיְבָֽיו ואז ידעו גם כן איך הקב"ה כועס על אויביו (מ"ד) בעונש לרשעים (מלבי"ם): טו כִּֽי_הִנֵּ֤ה יְהֹוָה֙ בָּאֵ֣שׁ בחמת אש יָב֔וֹא על הרשעים (רש"י) וְכַסּוּפָ֖ה וברוח סופה (מ"צ) יבואו מַרְכְּבֹתָ֑יו גזרותיו היורדות מן השמים (רד"ק) לְהָשִׁ֤יב לצריו גמול בְּחֵמָה֙ בכעס גדול אַפּ֔וֹ ובחרון אף וְגַֽעֲרָת֖וֹ שיגער עליהם תהיה בְּלַֽהֲבֵי_אֵֽשׁ (מ"ד): טז כִּ֤י בָאֵשׁ֙ יְהֹוָ֣ה נִשְׁפָּ֔ט והוא במלחמת גוג ומגוג שימטיר עליהם אש ואבני אלגביש וּבְחַרְבּ֖וֹ אֶת_כָּל_בָּשָׂ֑ר והחרב תהיה מהומת איש באחיו, ועל ידי זה (מלבי"ם) וְרַבּ֖וּ חַלְלֵ֥י יְהֹוָֽה: יז הַמִּתְקַדְּשִׁ֨ים וְהַמִּֽטַּהֲרִ֜ים הם הישמעאלים הרוחצים ומטהרים עצמם ובאמת הם טמאים, וכן הפרסים שהם רוחצים עצמם אבל טמאים במעשיהם הרעים אֶל_הַגַּנּ֗וֹת בברכות המים שבגנות (רד"ק) וגם מעמידים שם ע"ז אַחַ֤ר אַחַת֙ (אחד) בַּתָּ֔וֶךְ קבוצה יוצאת קבוצה נכנסת באמצע הגינה ששם עומדת הע"ז (רש"י) אֹֽכְלֵי֙ בְּשַׂ֣ר הַֽחֲזִ֔יר הם הנוצרים (ע"פ רבינו בחיי דברים ל, ז) וְהַשֶּׁ֖קֶץ וְהָֽעַכְבָּ֑ר יַחְדָּ֥ו יָסֻ֖פוּ כולם יכלו ויתמו מן העולם (מ"ד) נְאֻם_יְהֹוָֽה: יח וְאָֽנֹכִ֗י ידעתי את מַֽעֲשֵׂיהֶם֙ וּמַחְשְׁבֹ֣תֵיהֶ֔ם של העמים בָּאָ֕ה השעה לְקַבֵּ֥ץ אֶת_כָּל_הַגּוֹיִ֖ם וְהַלְּשֹׁנ֑וֹת וּבָ֖אוּ וְרָא֥וּ אֶת_כְּבוֹדִֽי בעשותי בהם דין (ע"פ רש"י) והוא שילחמו הנוצרים במצרים מכת חרב והרג ויאספו עליהם בני ישמעאל (עיין אברבנאל עובדיה פרק א) ותהיה מלחמה גדולה קרוב לירושלים והיא מלחמת גוג ומגוג: יט וְשַׂמְתִּ֨י בָהֶ֜ם מהמכות שקבלו שעיניהם תימקנה א֗וֹת וְשִׁלַּחְתִּ֣י מֵהֶ֣ם| פְּ֠לֵיטִים שישארו ממלחמת גוג ומגוג שיש להם האות אֶל_הַגּוֹיִ֞ם כדי שילכו להראות לרחוקים את כבודי ע"י שילכו לארצות תַּרְשִׁ֨ישׁ פּ֥וּל וְל֛וּד שיודעים להיות מֹ֥שְׁכֵי חיצים קֶ֖שֶׁת וגם אשלחם לתֻּבַ֣ל וְיָוָ֑ן שגוג נשיא שלהם, והם הָֽאִיִּ֣ים הָֽרְחֹקִ֗ים אֲשֶׁ֨ר לֹֽא_שָֽׁמְע֤וּ אֶת_שִׁמְעִי֙ וְלֹֽא_רָא֣וּ אֶת_כְּבוֹדִ֔י וְהִגִּ֥ידוּ אותם פליטים (רש"י) אֶת_כְּבוֹדִ֖י בַּגּוֹיִֽם: [יב] ככ כ   וְהֵבִ֣יאוּ הגויים אֶת_כָּל_ אֲחֵיכֶ֣ם בני ישראל הרחוקים מִכָּל_הַגּוֹיִ֣ם| ששם גלו ישראל, ויביאו אותם את ישראל מִנְחָ֣ה לַֽיהֹוָ֡ה מתנה לקב"ה, והם יביאו או תם בַּסּוּסִ֡ים וּ֠בָרֶכֶב וּבַצַּבִּ֨ים עגלות מכוסות וּבַפְּרָדִ֜ים וּבַכִּרְכָּר֗וֹת מרכבות קלות ששרים נוסעים בהן עַ֣ל [אל] הַ֥ר קָדְשִׁ֛י יְרֽוּשָׁלִַ֖ם אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה ויביאו אותם בבגדים מפוארים כַּֽאֲשֶׁ֣ר יָבִיאוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת_הַמִּנְחָ֛ה בִּכְלִ֥י טָה֖וֹר בֵּ֥ית יְהֹוָֽה[יג] בכבוד גדול (רד"ק):  כא וְגַם_מֵהֶ֥ם מהמובאים שהיו שקועים בגלות (רד"ק) אֶקַּ֛ח לַכֹּֽהֲנִ֥ים לַֽלְוִיִּ֖ם שישמשו עתה בבית המקדש אָמַ֥ר יְהֹוָֽה כי לפני ידוע מי הם הכהנים האמתיים שבהם (רש"י): כב ומעתה אין לכם לפחד כלל כִּ֣י כַֽאֲשֶׁ֣ר הַשָּׁמַ֣יִם הַֽ֠חֳדָשִׁים[יד] עומדים בחידושם לעולם וְהָאָ֨רֶץ הַֽחֲדָשָׁ֜ה אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י עֹשֶׂ֛ה שאני מעמידם בחידושם ואני סיבת קיומם עֹֽמְדִ֥ים לְפָנַ֖י נְאֻם_יְהֹוָ֑ה כֵּ֛ן יַֽעֲמֹ֥ד ויתקיים לעולם זַרְעֲכֶ֖ם וְשִׁמְכֶֽם שם ישראל בעולם לעולם ועד (רד"ק): כג וְהָיָ֗ה מִֽדֵּי_חֹ֙דֶשׁ֙ בְּחָדְשׁ֔וֹ בכל חודש ביום שיתחדש חידושו והוא בכל ראש חודש וּמִדֵּ֥י שַׁבָּ֖ת בְּשַׁבַּתּ֑וֹ ובכל שבוע ביום השבת שלו יָב֧וֹא כָל_בָּשָֹ֛ר כל אדם גם משאר העמים (רד"ק) לְהִשְׁתַּֽחֲוֺ֥ת לְפָנַ֖י לקבל האמונה האמיתית (מלבי"ם) והקרובים יבואו כל שבת והרחוקים כל חודש (רד"ק) אָמַ֥ר יְהֹוָֽה: כד וְיָצְאוּ֨ אל עמק יהושפט וְרָא֔וּ בְּפִגְרֵי֙[טו] מחנה גוג, שהם הָֽאֲנָשִׁ֔ים הַפֹּֽשְׁעִ֖ים בִּ֑י ולא נתנו לקבורה שבעה חודשים כִּ֣י תֽוֹלַעְתָּ֞ם לֹ֣א תָמ֗וּת הרימה האוכלת את בשרם לא תמות וְאִשָּׁם֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה והאש הבוערת בהם לא תכבה וְהָי֥וּ דֵֽרָא֖וֹן לְכָל_בָּשָֽׂר והיו לחרפה ולבזיון בעיני העמים שעלו לציון להשתחוות לפני (רד"ק ומ"ד): וְהָיָ֗ה מִֽדֵּי_חֹ֙דֶשׁ֙ בְּחָדְשׁ֔וֹ[טז] וּמִדֵּ֥י שַׁבָּ֖ת בְּשַׁבַּתּ֑וֹ יָב֧וֹא כָל_בָּשָֹ֛ר לְהִשְׁתַּֽחֲוֺ֥ת לְפָנַ֖י אָ מַ֥ר יְהֹוָֽה: [יז]